חוק כרטיסי חיוב
חוק כרטיסי חיוב נועד להסדיר את השימוש, האחריות ומערכת היחסים בין חברות המנפיקות כרטיסי חיוב לבין לקוחותיהן. אבל בואו, לא היינו מדברים היום על חוק כרטיסי חיוב, כרטיסי אשראי, סליקת כרטיסי אשראי, ביטול עסקה, הכחשת עסקה או כשל תמורה אילולא הבנקאי ג’ון בריגס (John Briggs) הציג לעולם את המצאתו המהפכנית – צ’ארג’-איט (Charge-It, בתרגום רפוי: “חייב-את-זה”) אי שם בשנת 1946.
ה- Charge-It הוא למעשה כרטיס החיוב הראשון שראה אור. אך שלא כמו כרטיסי חיוב בני זמננו, הכרטיס שהנפיק הבנק בו עבד ג’ון בריגס, הבנק הלאומי של ניו-יורק, היה עשוי מנייר רגיל לגמרי, התקרה שלו עמדה על 300 דולרים בלבד, נשים יכלו להחזיק בו רק באישור וחתימת בעליהן, הוא היה זמין אך ורק ללקוחות הבנק הלאומי של ניו-יורק וניתן היה להשתמש בו רק לצורך ביצוע עסקאות מקומיות באזור ניו-יורק.
מאז המצאתו של בריגס עברו הרבה כספים, עמלות וריביות מחשבונותינו הפרטיים והעסקיים לחשבונם של חברות האשראי והבנקים. כמה בדיוק אמנם לא ברור, אבל רק כדי לסבר את האוזן ולהבין את גודל השוק של חברות האשראי – אז בכל שנייה נתונה מתבצעות כ-10,000 עסקאות באמצעות כרטיסי חיוב שונים בכל רחבי העולם. ועל אף שהאחות הבכורה והמועדפת שלנו, ארצות הברית, חוקקה חוק כרטיסי חיוב והשיתה רגולציה בתחום האשראי כבר בתחילת שנות ה-70 של המאה ועשרים, המחוקק הישראלי קבע חוק כרטיסי חיוב 16 שנים מאוחר יותר, קרי: בשנת 1986. אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. לא?
כבעלי עסקים, שעתידים לכבד כרטיסי אשראי של לקוחות לצורך גביית תשלומים בעסק שלכם חשוב מאוד להתחבר לחברת סליקה אמינה, משתלמת ומקצועית. בסרטון הבא תוכלו לקבל הדרכה קצרה וממצה כיצד מתחילים לסלוק ולחייב לקוחות בכרטיסי אשראי:
אבל לא פחות חשוב מכך, כדאי מאוד להכיר מקרוב את חוק כרטיסי חיוב וגם את החוק להגנת הצרכן.
מדוע?
מכייון שאתם עשויים להיתקל בפעולות שונות מצד לקוחות, כמו: הכחשת עסקה, ביטול עסקה או כשל תמורה, שעשויות לגזול ממכם תשלומים ששולמו על ידי לקוחות.
נתחיל מהבסיס, מהם כרטיסי חיוב?
רגע לפני שנצלול לעומקו של חוק כרטיסי חיוב ונכיר גם את החוק להגנת הצרכן, בואו נבין קודם מהם כרטיסי חיוב ואילו סוגי כרטיסים יש לנו כיום בישראל.
כרטיסי חיוב אלו הם אמצעי תשלום אלטרנטיביים למזומן (קאש) ולצ’קים, והם מגיעים בכמה צורות:
כרטיסים אשראי – מבין שלל כרטיסי חיוב זהו אמצעי התשלום הפופולרי ביותר נכון להיום. בתשלום בכרטיס אשראי מחויב הלקוח אחת לחודש, כך שלמעשה הוא נהנה מסוג של דחיית תשלומים. כמובן, שעבור דחיה זו של התשלום הלקוחות משלמים עמלה קטנה. מבחינה זו, דחיית התשלומים למועד עתידי אחד הופכת את עסקת האשראי למעין הלוואה קטנה שנוטל הלקוח מחברת האשראי.
כרטיסים נטענים – זהו כרטיס מְשֻׁלָּם מראש, הדורש טעינת כסף טרם ביצוע עסקאות. בכרטיס תשלום נטען יש לטעון את הכרטיס תחילה בכסף, ועם כל עסקת אשראי שמתבצעת נגרע סכום העסקה מיתרת הלקוח. כאשר נגמר הכסף יש לטעון מחדש את הכרטיס בעוד כסף, וחוזר חלילה. גם כאן מתחוללת סוג של הלוואה, רק שבניגוד לחיוב בכרטיס האשראי, הצד הנהנה מן ההלוואה הוא החברות הסולקות, כלומר: חברות האשראי, שכן הן מעבירות את התשלום לבית העסק באופן דחוי.
כרטיסי חיוב מיידים – כרטיסי חיוב אלו נקראים גם דביט (Debit), שם הם גם נפוצים יותר בהשוואה לישראל. כרטיס חיוב מיידי כשמו כן הוא, הוא מחייב את הלקוח באופן מיידי. כלומר: ברגע העברת הכרטיס במסוף של בית העסק נגרע סכום העסקה מחשבון הבנק של הלקוח.
עכשיו שאתם מכירים טוב יותר את חוק כרטיסי חיוב, אתם יכולים להתחיל לחייב לקוחות. היכנסו למחירון שירותי הסליקה האטרקטיבי שלנו ובחרו את החבילה המתאימה לעסק שלכם, למידע נוסף והתחברות לשירות צרו קשר והשאירו פרטים.
מונחים שכל בעל עסק חייב להכיר בחוק כרטיסי חיוב ובחוק להגנת הצרכן
חוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו, 1986 מסדיר, כאמור, את השימוש בכרטיסי חיוב והחוק להגנת הצרכן נועד להגן על הצרכן מ”שרירותם” של בעלי עסקים. כבעלי עסקים כדאי מאוד להכיר כמה מונחים חשובים בחוקים אלו, רגע לפני שהכסף נעלם מחשבונכם מבלי לשוב. הכרות עם רזי החוק הישראלי יכולה פעמים רבות למנוע מלקוחות אי תשלום.
כשל תמורה – על פי תיקון לחוק כרטיסי חיוב, לקוחות אשר רכשו ושילמו על מוצר/שירות באמצעות כרטיסי אשראי, אך המוצר/שירות לא סופק להם יכולים לפנות לחברת האשראי בבקשה לעצור את המשך התשלומים. כל שעל הלקוח לעשות הוא לשלוח מייל או פקס (או יונת דואר) לחברת האשראי, לציין איזה מוצר/שירות רכש, לציין את מועד האספקה שפוספס, והתשלומים לבית העסק צפויים להיפסק. לאחר פניית הלקוח ובטרם עוצרת חברת האשראי את התשלומים היא יוצרת קשר עם בעל העסק. אם יש ביכולתו להוכיח שהמוצר/שירות אכן סופק ללקוח במועד, למשל על ידי הצגת תעודת משלוח מתוארכת וחתומה, תחייב חברת האשראי את הלקוח למרות שניסה להוכיח כשל תמורה. במידה וחברת האשראי מקבלת את טענת הלקוח והחליטה להפסיק את התשלומים לבית העסק, אז רק תשלום עתידי או סדרת תשלומים עתידיים יפסקו. תשלומים שכבר הועברו יישארו ברשות בעל העסק.
כשל בתמורה – מצבים חריגים:
במצב שבו תלויים ועומדים צו כינוס או צו פירוק לבית העסק גם ניתן לבקש מחברת האשראי להפסיק את התשלומים, רק שיש להשיג את הפרטים באתר האינטרנט של כונס הנכסים ולצרף את פרטי הכינוס לבקשת עצירת התשלומים.
לקוחות יכולים לעצור תשלומי אשראי גם במידה וטרם עבר מועד האספקה, אך בית העסק הפסיק לספק באופן קבוע את המוצר/שירות אותו רכש הלקוח.
הלקוחות יכולים לעצור תשלומי אשראי גם במידה ובית העסק נסגר או שבית העסק נמצא במצב של “חדלות פירעון”.
גם במקרה שבו סופקו רק חלק מן המוצרים/שירותים בעוד שחלק אחר לא סופק ללקוח, יכולים הלקוחות לעצור את תשלומי האשראי. במקרה כזה, צריך הלקוח להמציא את פירוט ההזמנה שלו ואת המחיר של כל פריט.
לקוח רשאי להפסיק גם הוראת קבע לחיוב אשראי כל אימת שירצה בכך, ללא הסכמת בעל העסק וללא הסכמת חברת האשראי.
טיפ לדרך לבעלי עסקים: כדי שתוכלו להוכיח שאין כשל תמורה וכי המוצר או השירות אכן סופקו במועד ללקוחות, הקפידו לעבוד עם תעודות משלוח. על גבי תעודות המשלוח השאירו מקום לתאריך אספקת המשלוח, שעה, שם הלקוח וחתימתו. את תעודת המשלוח אל תמחקו או תזרקו, הכניסו אותה לתיקיה במחשב או לקלסר מסודר, כדי שתוכלו לשלוף במהירות ובקלות את תעודת המשלוח הזו ברגע שחברת האשראי מתקשרת אליכם בטענה שלקוח מתלונן על כשל בתמורה. אם יש אפשרות גם לצלם את מעמד המשלוח ולשמור את התמונה, זה גם יכול לסייע. היום רוב התוכנות להנהלת חשבונות כוללות גם תעודות משלוח ממוחשבת, אז כדאי מאוד להשתמש בפיצ’ר הכה נוח הזה.
הכחשת עסקה – על פי חוק כרטיסי חיוב לקוחות יכולים בנסיבות מסוימות לבקש מחברת האשראי להפסיק תשלומי אשראי לבית עסק בטענה שהם מכחישים את העסקה. הלקוחות יכולים לטעון שאינם מכירים את בית העסק ולא רכשו בו, הם יכולים לטעון לכשל תמורה והם יכולים לטעון למעשה הונאה. במידה והלקוח היה פיזית בבית העסק וחתם על שובר האשראי (עסקה במסמך מלא) קל יותר לבעל העסק להוכיח שהכחשת העסקה אינה במקומה, אלא אם כן הצליח הלקוח להוכיח כשל בתמורה. אך העניינים קצת מסתבכים כאשר מדובר על עסקה במסמך חסר, כלומר: עסקה שהתבצעה ללא נוכחות פיזית של הלקוח בבית העסק (עסקה בטלפון או דרך האינטרנט). במצב של עסקה שכזו יהיה על הלקוח להוכיח שלא קיבל את המוצר/שירות במועד כדי לעצור את התשלומים לבית העסק.
טיפ לדרך לבעלי עסקים: כאשר אתם מבצעים עסקאות במסמך מלא, הקפידו לחייב את כרטיס האשראי של הלקוח בקורא כרטיסים, בקשו את תעודת הזהות של הלקוח לצורך זיהוי וודאו שהלקוח חתם על שובר האשראי כראוי והשאיר את מספר הטלפון שלו. כאשר מבצעים עסקאות ללא נוכחות של הלקוח, וקמה טענה להכחשת העסקה מטעם הלקוח כדאי ראשית להתקשר ללקוח ולהזכיר לו את מעמד הרכישה. במידה והוא עדיין לא זוכר, ייתכן מאוד שאי התאמה בין שם בית העסק לבין השם שמצוין בפירוט האשראי גורם לבלבול אצל הלקוח. יש עסקים רבים שמחזיקים ב-2 שמות שונים לבית עסק וכדאי מאוד להבהיר ללקוח גם את הפרט הזה, כדי שימנע מלהכחיש את העסקה. בכל מקרה מומלץ מאוד לשמור על אחידות של שם העסק, כך שכאשר אתם מתחילים לסלוק אשראי ומקימים מסוף, הקפידו להשתמש בשם עסק אחד ואחיד בחברת האשראי, בקבלות ובחשבוניות, בתעודות משלוח, בשילוט ובחזית בית העסק. זה ימנע בלבולים מיותרים, עוגמות נפש וגם יכול למנוע לא מעט הכחשות של עסקאות.
ביטול עסקה – ביכולתו של לקוח לבטל עסקה וכאן לא חוק כרטיסי חיוב בא להגנת הלקוח, כי אם החוק להגנת הצרכן. על פי חוק זה רשאי כל לקוח לבטל עסקה ולקבל את כספו בחזרה ללא מתן סיבה וללא הסכמת בית העסק, ובלבד שערכו של המוצר/שירות שנרכש עולה על 50 שקלים, המוצר לא נפגע, הלקוח לא השתמש במוצר/בשירות ובמידה והלקוח החזיר את המוצר לבית העסק עד 14 יום, כאשר ספירת 14 הימים מתחילה על פי חוק למחרת מועד הרכישה, כולל ימי חג, סופי שבוע ופגרות. שימו לב, יש מוצרים שניתן להשיבם רק בתוך 48 שעות, למשל: מוצרי ביגוד, הנעלה ותכשיטים, ובלבד שתג המחיר עודנו מודבק על המוצר.
אבל יש יוצאים מן הכלל וכבעלי עסקים כדאי להכיר את היוצאים מן הכלל כדי למנוע ביטול עסקאות ואובדן מיותר של הכנסות. כך לדוגמה, לקוחות לא יוכלו לבטל עסקות של מוצרים שהוזמנו, נתפרו ועוצבו במיוחד עבורם, רהיטים שכבר הורכבו, הלבשה תחתונה, בגדי ים, מוצרים שהערך שלהם יורד עם הזמן בפרק הזמן שעובר עד להשבת המוצר לבית העסק (שמנת שהתקלקלה, למשל), מוצרים שניתן להעתיק או לשכפל ואריזתם נפתחה, שירותי תיירות בחו”ל, צוברי גז או בלוני גז, מידע ממוחשב, תכשיטים שערכם עולה על 3,000 ₪ להוציא שעונים, תוספי מזון, תרופות, שוברי מתנה ותווי קניה וכן מוצרים שמועד האספקה שלהם רחוק מחצי שנה ממועד ביצוע העסקה.
טיפ לדרך לבעלי עסקים: בעלי עסקים רשאים לגבות מלקוחות המבטלים עסקאות דמי ביטול. אז הקפידו לעגן את דמי הביטול בהסכם מול לקוחות וגם לציין בפני לקוחות שאם יבטלו עסקה ויחזירו את המוצר הם צפויים לשלם דמי ביטול. אפשר לציין על גבי קבלות, תעודות משלוח וחשבוניות ממוחשבות את תנאי ההחזרה של מוצרים וכך ליידע את הלקוח על דמי הביטול למפרע. אגב, גובה מקסימלי של דמי ביטול עומד כיום על 5% מערך העסקה וניתן אף להוסיף 5% מעלות ההובלה במידה וניתנו ללקוח שירותי הובלה. עוד יכולים בעלי עסקים לחייב את הלקוחות בדמי סליקה, לכן כדאי גם את זה לעגן בהסכם מול לקוחות ולציין בפניהם שאם הם עתידים לבטל את העסקה ולהחזיר את המוצר יהיה עליהם לשאת גם בהוצאות דמי הסליקה. גם את הפרט הזה ניתן לציין על גבי מסמכים חשבונאיים כגון: קבלות, חשבוניות ותעודות משלוח ממוחשבות. כאשר מידע חשוב זה מצוין על מסמכים חשבונאיים הנשלחים ללקוחות באופן אוטומטי בעלי עסקים יכולים ליהנות מראש שקט.
סליקת כרטיסי אשראי לעסקים
עכשיו, שאתם מכירים טוב יותר חוקים צרכניים חשובים כגון: חוק כרטיסי חיוב ואת החוק להגנת הצרכן, אתם מודעים יותר לזכויות שלכם ויש לכם ידע ויכולת לנהל בצורה חכמה יותר את בית העסק שלכם. כל שנותר לכם לעשות כעת הוא להתחבר למערכת סליקת כרטיסי אשראי נוחה, גמישה וחסכונית, המותאמת באופן מושלם לצרכים העסקיים הייחודיים שלכם ולהתחיל לחייב אשראי מקהל הלקוחות שלכם.